1אגב לקנא דמיא רב ששת זריק להו בלישניה רב פפא זריק להו אחורי המטה אמרו עליו על רבי זכריה בן אבטולס שהיה מחזיר פניו אחורי המטה וזורקן:2סליקו להו נוטל3חבית דף קמג: שנשברה מצילין ממנה מזון ג' סעודות ואומר לאחרים בואו והצילו לכם ובלבד שלא יספוג אין סוחטין את הפירות להוציא מהן משקין ואם יצאו מעצמן אסורין ר' יהודה אומר אם לאוכלין היוצא מהן מותר ואם למשקין היוצא מהן אסור חלות דבש שריסקן מערב שבת ויצאו מעצמן אסורין ור"א מתיר:4גמ' תאנא ובלבד שלא יספוג ביין ובלבד שלא יטפח בשמן שלא יעשה כדרך שהוא עושה בחול:5ת"ר נתפזרו לו פירות בחצרו מלקט על יד על יד ואוכל אבל לא יתן לא לתוך הסל ולא לתוך הקופה שלא יעשה כדרך שהוא עושה בחול:6אין סוחטין: אמר רב פפא א"ר יהודה אמר שמואל מודים חכמים לר' יהודה בשאר מיני פירות ומודה ר' יהודה לחכמים בזיתים וענבים א"ל ר' ירמיה לר' אבא א"כ במאי פליגי א"ל לכי תשכח אמר רב נחמן בר יצחק מסתברא בתותים ורמונים פליגי א"ר יוחנן הלכה כרכי יהודה בשאר פירות תניא סוחטין דף קמד: בפגעין ובפרישין ובעוזרדין אבל לא ברמונים מפני שבית מנשיא בן מנחם סוחטין ברמונים בחול ועושין מהן יין ונמצאו הרמונים בני סחיטה הלכך אסור לסוחטן בשבת א"ר נחמן הלכה כשל בית מנשיא בן מנחם7נמצא עכשיו הכלל הראוי מכל אלו הדברים שזיתים וענבים אין סוחטין אותן בשבת ואם יצאו מעצמן אסורין בין לאכילה בין למשקין לדברי הכל והתותים והרמונים אסור לסוחטן בשבת לדברי הכל ואם יצאו מעצמן אם לאוכלים היוצא מהן מותר ואם למשקין היוצא מהן אסור כרבי יהודה ושאר פירות כגון פגעין ופרישין ועוזרדין סוחטין אותן לכתחלה בשבת לדברי הכל8ואי איכא מאן דסליק אדעתיה דרמונים בהדי זיתים וענבים הוו דהא אמר רב נחמן דהלכה כשל בית מנשיא בן מנחם ההיא לענין סחיטה לכתחלה איתמר דאין סוחטין אותן בשבת אבל אם יצאו מעצמן והן לאוכלין מותרין לכתחלה כרבי יהודה והכי נמי מסתברא דקתני סוחטין בפגעין ובפרישין ובעוזרדין אבל לא ברמונים אלמא אסחיטה קאי ועוד מדיהיב טעמא כדרב חסדא דאמר תרדין שסחטן ונתנן בתוך המקוה פוסלין את המקוה בשינוי מראה ואמאי והא לאו בני סחיטה נינהו אלא מאי אית לך למימר כיון דאחשבינהו הוו להו משקה ה"נ כיון דאחשבינהו ה"ל משקה ש"מ דאסחיטה קאי דלא מצית למימר דאחשבינהו אלא היכא דסחטן:9אמר רב יהודה אמר שמואל סוחט אדם אשכול של ענבים לתוך הקדרה אבל לא לתוך הקערה פירוש הקדרה יש בה אוכל הלכך הוה ליה משקה הבא לאוכל וכאוכל דמי והקערה אין בה אוכל ולפיכך ה"ל משקה ואסור איכא מאן דאמר האי מימרא לענין יו"ט איתמר ולא בשבת דהא קי"ל במתניתא אין סוחטין10את הפירות להוציא מהן את המשקין ואם יצאו מעצמן אסורין ואוקימנא בזיתים וענבים דבין למשקין ובין לאוכלין היוצא מהן אסורין ולפיכך לא מיתוקם האי מימרא דשמואל אלא בי"וט וכן מצינו בעל הלכות פסוקות שכתבה ביו"ט ולא כתבה בשבת11ואיכא מאן דאמר האי מימרא דשמואל בשבת היא ומוקים לה למתניתין בסוחט לתוך הקערה דהוו להו משקין אבל לתוך הקדרה סוחט כשמואל ודיוקא דדייק מיניה רב חסדא בלחוד הוא דהויא ביום טוב וכן הדעת נוטה ורב חננאל ז"ל כך היה דעתו אלא שאמר שדברי שמואל ורב חסדא דדייקינן מינייהו לאו הלכה אינון והכי אמר והלכתא כדיוקא דר' יוחנן דף קמה. להא מתניתא שמע מינה סוחט אדם כבשין ושלקות לגופן אבל למימיהן אסור ואם סחט למימיהן נעשה כמי שסחט זיתים וענבים וחייב חטאת ולא הפריש בסחיטתן למימיהן בין קדרה לקערה אלא הכל אסור דהא סחיטת זיתים וענבים בין לקדרה בין לקערה למימיהן הוא צריך וא"ר יוחנן שהסוחט כבשין ושלקות למימיהן כסוחט זיתים וענבים וחייב חטאת ומתוך אלו הדברים מתברר שאין הלכה לא כשמואל ולא כרב דאמר סוחט אדם אשכול של ענבים ונותן לתוך הקדרה אבל לא לתוך הקערה12ויש מי שהעמיד דברי רב ושמואל ביו"ט מדדייק רב חסדא דברי רב ושמואל ואמר מדבריהם נלמוד חולב אדם עז לתוך הקדרה אבל לא לתוך הקערה לקיים דבריהם להיות הלכה ואינן דברים נכונים שאפי' ביו"ט אסור לינק בפיו מן הבהמה וכל שכן לחלוב כדגרסינן בפרק חרש שנשא פקחת יבמות דף קיד. אבא שאול אומר נוהגין היינו שיונקין מן בהמה טהורה ביו"ט ואקשינן עלה היכי דמי אי דליכא סכנתא אפילו ביו"ט אסור ואי דאיכא סכנתא אפילו בשבת מותר ומפרקינן לא צריכא דאית ביה צערא וסבר מפרק כלאחר יד הוא שבת דאיסור סקילה הוא גזרו ביה רבנן יו"ט דאיסור לאו הוא לא גזרו ביה רבנן הנה שאפילו ליינק מן הבהמה ביו"ט לא התירו אלא במקום צער כל שכן לחלוב במקום שאין צער שודאי אסור ואין לנו לאהדורי אפירוקי ולאפוקי שמעתא מדוכתה אלא ודאי זה שאמר סוחט לתוך הקדרה אבל לא לתוך הקערה בשבת אמרה וזה שאמר רב חסדא ביום טוב הוא ואין הלכה כמותו לא בשבת ולא ביו"ט וכן קבלנו מרבותינו אלו הן דברי רב חננאל זצ"ל13ואנן עיינינן בהו ואשכחינן פירכא לכולהו חדא דהאי דאמר ולא הפריש בסחיטתן למימיהן בין לקדרה בין לקערה אלא הכל אסור לאו הכי הוא דהאי דאמר ר' יוחנן למימיהן חייב חטאת כענין מימרא דרב ושמואל למימיהן פטור אבל אסור הוא דכי היכי דהא דאמרי רב ושמואל למימיהן פטור אבל אסור לקערה הוא אבל לא לקדרה ה"נ הא דא"ר יוחנן למימיהן חייב חטאת לקערה הוא אבל לא לקדרה תדע דהא רב ושמואל אינהו דאמרי סוחט אדם אשכול לתוך הקדרה אבל לא לתוך הקערה ואינהו דאמרי בענין כבשין ושלקות למימיהן פטור אבל אסור ואי סלקא דעתך למ"ד למימיהן אסור ל"ש לקדרה ולא שנא לקערה הכל אסור קאמר א"כ קשיא דרב אדרב ודשמואל אדשמואל אלא מה אית לך למימר האי למימיהן אסור לתוך הקערה אמרי ולא לתוך הקדרה הכי נמי לר' יוחנן למימיהן דקאמר חייב חטאת לתוך הקערה קאמר ולא לתוך הקדרה ולא פליג רבי יוחנן אדרב ושמואל אלא בפטור אבל אסור ובחיוב חטאת אבל בקערה וקדרה לא דאם כן לפלגו בהדיא בקערה וקדרה ומדלא אשכחן פלוגתייהו אלא במותר לרב ובפטור אבל אסור לשמואל ובחייב חטאת לר' יוחנן שמעית מיניה דלא איפליגו בקדרה וקערה14ועוד דלא אשכחן דר' יוחנן פליג עלייהו דרב ושמואל אלא בכבשין ושלקות אבל באשכול של ענבים לא אשכחן דפליג ומאן דאמר דפליג בעי ראיה והאי דקאמר דהאי סחיטת זיתים וענבים בין לקדרה בין לקערה למימיהן הוא צריך והא"ר יוחנן שהסוחט כבשים ושלקות למימיהן בסוחט זיתים וענבים הוא וחייב חטאת גם זו אינה ראיה לפי שהסוחט ענבים לתוך הקדרה שיש בה אוכל אף על פי שהוא צריך למימיהן כיון שהוא סוחט לתוך האוכל אינו כסוחט משקין אלא כמפרר אוכל לתוך אוכל שהוא מותר ודא"ר יוחנן בסוחט כבשין ושלקות למימיהן שהוא כסוחט זיתים וענבים וחייב לא אמר אלא שהסוחט כבשין ושלקות לתוך הקערה כסוחט זיתים וענבים לתוך הקערה אבל לתוך הקדרה אלו ואלו מותרין שאוכל הן ולא משקה15ולעולם הלכה כשמואל לענין סוחט אדם אשכול ענבים לתוך הקדרה ורבי יוחנן לא איירי בסוחט באשכול כלל והא דאמר נמי שאפילו ליינק מן הבהמה בפיו בי"ט אסור וכ"ש לחלוב לאו הכי הוא שהיונק מן הבהמה הוא חמור מן החולב לתוך הקדרה ואע"פ שהוא מפרק כלאחר יד שהיונק בפיו כסוחט משקה הוא והחולב לתוך הקדרה כמפרר אוכל הוא ולפיכך מותר ועוד הא מותיב רמי בר חמא ומפרקינן לתיובתיה ומותיב נמי רבינא דהוא בתרא והוא מותיב לה והוא מפרק לה גם ר' ירמיה בקש להעמידה כתנאי ולא עמדה אלא לדברי הכל משקה
